׳השלם גדול מסך חלקיו׳, אומרים לעיתים קרובות על שיתופי פעולה מצטיינים. מוניץ, יקב הבוטיק המשפחתי שהקימו האחים איתי ושראל מוניץ ב,2015- הוא דוגמא מוחצת לביטוי זה. הכל התחיל כששראל מוניץ למד אגרונומיה בפקולטה לחקלאות והציע לאחיו לייצר יין. איתי, האח האקסצנטרי, שמשקפיו הצבעוניים מתחרים בקרחתו הנוצצת ובזקנו העבות, נענה בחיוב. בשנים הראשונות הם הסתפקו בחבית או שתיים שהפיקו ביקב הרצברג במושב סתריה, ובשירותי הייננות שסיפק מקס הרצברג הבעלים. ב2020- יקב הרצברג נסגר מסיבות רגולטוריות והאחים מצאו את עצמם ״ברחוב״ עם 6000 בקבוקי יין וחביות מלאות כחלק מתהליך הפקת היין שלהם. את הפתרון לבעיה מצאו ממש קרוב לבית של שראל, שגר ביישוב הקהילתי אשכולות שבאזור לכיש, ויקב מוניץ הוקם תוך חמישה חודשים. שראל מונה ליינן ואיתי לקח על עצמו את המיתוג, הלוגיסטיקה והשיווק, אותם הוא מבצע מביתו שבכפר ידידיה. שראל, שעובד גם כחוקר ומלמד בתוכנית לתואר שני בכורמות ובייננות שבפקולטה לחקלאות, מאתר את הכרמים ומלווה את הכורמים מהם היקב מקבל ענבים. הוא מעורב בגידול הפרי שמגיע ממגוון אזורים מכל חלקי הארץ, ובקביעת מועד הבציר שלו. הוא מביא איתו ידע שמהווה יתרון מקצועי עצום ליקב הקטן, שמייצר כ10,000- בקבוקים בשנה, מהם כ8000- של יין אדום. ״בגודל שלנו קל לעשות יין אולם קשה למכור אותו״ מסביר איתי. ״אני נהנה מאד ללוות את המותג שהקמתי מהיסוד ולארח אירועי בשר ויין בגינה. זה מאפשר לי להיות בקשר בלתי אמצעי עם חובבי יין, והמטרה כיום היא להתבסס בהיקף הייצור הזה בטרם נעלה ממנו״. כיאה ליקב משפחתי, היינות ׳טליה׳ ו׳אלה׳ נקראו על שם בנותיו של איתי, בעוד ׳ערבה׳, ׳שקמה׳ ו׳שקד׳ נקראו על שם בנותיו של שראל. אביהו, שהיה כינויו של אביהם, אברהם ז״ל, ניתן ליין שנעשה מכרם שנשרף ושוקם על ידי שראל ולכן קרוב לליבו במיוחד, בנגוהות שבדרום הר חברון. שראל מעורב בפרויקט שיקום נוסף, שמיועד לשימוש עתידי של יקב מוניץ. ״העשייה שלנו ביקב מבטאת את החיבור לאדמה, את אהבת הארץ ואת התשוקה לעשות יין״ הוא אומר. היינות מיוצרים בשיטות מסורתיות. הבציר ידני, היין מבגיר זמן ארוך בחביות אלון צרפתיות איכותיות מתוצרת סגן מורו לפני שהוא מבוקבק.